שיר ממקראה ישנה – ו/או: לאן כל זה מוביל

  שיר ממקראה ישנה     בָּאָבִיב הַמְאוּחָר הַזֶה פּוֹרְחִים גוּשֵׁי הָעוֹלֶשׁ הַמַכְחִיל, וּמַוְורִידִים פַּעֲמוֹנֵי מָעוֹג אָפִיל. עָרוּץ הַנַחַל מִתְרוֹקֵן, וְהַרָאשִׁים הַצְהוּבִּים שֶׁל חַרְצִיוֹת-הַבָּר כְּבָר מַרְכִּינִים צְלָלִים אֶל הַמִדְרוֹן. הָעַיִן צְעִירָה עוֹדָהּ, אֲבָל הַלֵב מַזְקִין. זוֹכֵר, תוֹהֶה וּמְפָלֵל: שׁוּב עֲנְנֵי אֲבָק שֶׁבַּמִזְרָח. וְטַנְקִים נוֹהֲמִים, וְנֵפֶץ פִּתְאוֹמִי קָטוּם, אָטוּם, קָשֶׁה. וְסוֹמֶק שְׂדֵה פְּרָגִים שֶׁבְּשׁוּלֵי הַשְׁבִיל: וּכְבָר  [...]

"מחווה לפרננדו פסואה" – חלק ב'

מראות וקולות מפתיחת התערוכה     פתיחת התערוכה התקיימה בתום יום ההרצאות הראשון בנוכחות שגרירת פורטוגל בישראל, הגב' Josefina Reis Carvalho, נספח התרבות והעיתונות בשגרירות פורטוגל, מר Fernando Ferreira da Silva, המרצים והקהל שהשתתפו ביום העיון הראשון של הכנס וקהל מוזמנים נוסף – שלא השתתף ביום העיון ובא במיוחד לפתיחת התערוכה.     הקישור בהמשך [...]

מחווה לפרננדו פסואה

  הַמַּשְׁמָעוּת הַנִּסְתֶּרֶת הַיְחִידָה שֶׁל הַדְּבָרִים הִיא שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת. מוּזָר יוֹתֵר מִכָּל הַמּוּזָרֻיּוֹת וּמֵחֲלוֹמוֹת כָּל המְשׁוֹרְרִים וּמִמַּחְשְׁבוֹת כָּל הפִילוֹסוֹפִים, שֶׁהַדְּבָרִים הֵם בְּעֶצֶם מַה שֶּׁהֵם נִרְאִים וְשֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר לְהָבִין. כך לדעת פרננדו פסואה – משורר, סופר והוגה דעות פורטוגלי (1888– 1935) – שאליו ואל חלק ניכר מיצירותיו שתורגמו לעברית התוודעתי לראשונה לפני [...]

שלום חבר 2008

כבר 13 שנה. בתי שירה שהייתה אז ילדה בת 5, היא כיום אישה צעירה (וגם יפה ומוכשרת) בת 18. ימים ספורים לפני ה 4 בנובמבר באותה שנה ביקרתי עם שירה בת ה 5 בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב באבו כביר. שירה מאוד אהבה לבקר שם. בביקורנו הנוכחי – והיה זה ככל שאני יכול לזכור לאו דווקא [...]