Monthly Archives: ינואר 2009

היא, הוא ומעשה בצירוף מקרים

באפריל 2008 פנתה אלי בטלפון משוררת  – שלא הכרתיה קודם לכן –  בשם חוה ניסימוב, הציגה את עצמה, סיפרה לי שהיא אוהבת את עבודותיי, ושאלה אם "יש מצב" (כפי שנוהגים לומר היום), שאחדות מעבודותיי ילוו את ספר שיריה, שהיא מתעתדת  להוציא לאור. ביקשתי שתשלח לי במייל אחדים משיריה, כדי להבין במה מדובר…

 

לאחר שקראתי את השירים, שהיא שיגרה אלי במייל, הודעתי לה (ללא כל היסוס) שהצעתה באה בחשבון מבחינתי. ומאז במשך חדשים אחדים התנהל ההליך של בחירת העבודות על ידיה, של עבודה מול ההוצאה לאור, מול בית הדפוס ועוד כיוצא באלה, ולפני כחודש הודיעה לי חוה, שהספר יראה סוף-סוף אור בעוד כשלושה שבועות.

 

בלי קשר לכל האמור לעיל, נעניתי לפני כחודש ימים ל"קול קורא" שהיגיע אלי להשתתף בתערוכה קבוצתית, שנושאה "היא והוא". שתי הפניות הנ"ל, זו של המשוררת חוה ניסימוב וזו של אוצרת התערוכה "היא והוא", לא אמור היה להיות ביניהן קשר כלשהו – לא להלכה ולא למעשה –  לולי אירוע של צירוף מקרים, שאירע במהלך פתיחתה של התערוכה. אחת המוזמנות על ידי לפתיחה הייתה המשוררת חוה ניסימוב, שהיגיעה לתערוכה ובידיה עותק של ספר שיריה. וכך נוצר מפגש בזמן ובמקום בין שתי הפניות ושני ה"פרויקטים" הנפרדים – שהחלו בהפרש ניכר של זמן ביניהם. יתרה מזו: רק בהתבונני בשערו של הספר ובאחת משמונה העבודות שלי, שמלוות בו את שיריה של חוה, נעשיתי מודע לכך, ששתים מן העבודות בספר – זו שבשער ואחת מפנים הספר –  מוצגות בתערוכה "היא והוא", שנפתחה זה עתה. ולא יכולתי שלא לשתף את אוצרת התערוכה בצירוף המקרים המפתיע הזה מבחינתי, כפי שהונצח בצילום הזה.

 

והנה שיר של חוה ניסימוב מתוך ספר שיריה "רעבת רחם" ומתחתיו צילום של אחת מעבודותיי (שמופיע בספר מולו): 

 

אהבה

 

אַהֲבָה טָרְפָה אוֹתִי,

מִקְּצוֹתַי עַד יַעֲרוֹת מֹחִי.

סוּסִים פִּרְאִיּים

בָּעֲלוּ אוֹתִי בַּעֲנָנִים,

כּוּשִׁים וּנְפִילִים

נָעֲצוּ שִׁנֵּיהֶם בִּבְשָׂרִי.

עִם שִׁירַת הַמַּלְאָכִים עַפְתִּי,

סָלַחְתִּי לֶאֱלֹהִים.

בָּתֵּי מְשֻׁגָּעִים גְּדוֹלִים

צָרְחוּ בִּגְרוֹנִי –

כְּשֶׁנָּפַלְתִּי

 

 

 

והנה השער של ספר השירים של חוה ניסימוב –  "רעבת רחם". שראה אור בהוצאת עקד:

 

 

 

זהו אפוא מעשה בצירוף-מקרים מימי "עופרת יצוקה", ובלי שום קשר אליה…

 

 

 

 

 

 

 

"היא והוא" כנושא של תערוכה קבוצתית

האדונית והרוכל

 

אני עומד להשתתף בתערוכה קבוצתית, שנושאה הוא "היא והוא", שתיפתח ביום חמישי הקרוב, 15.1.09,  ב"מרכז עמיעד" ביפו, ואני מודה ומתוודה, שאני כולי סקרנות לקראת פתיחתה.  52 [!] אמנים אמורים להציג בה את פרי-התמודדותם עם הנושא, שהוא מן הסתם העתיק ביותר, הנפוץ ביותר וקרוב לוודאי גם המורכב ביותר מבין הנושאים הקיימים בעולם מאז ועד עתה.

 

מורכבותו של הנושא באה לידי ביטוי כבר בשלושת  הפרקים הראשונים בספר בראשית, שבהם מוצגים בין היתר בריאתם של אדם וחוה, התמודדותם עם הצו האלוהי הראשון והתוצאות של אופן התמודדותם (או אי-התמודדותם) עם הצו הזה. ועולות משם שאלות כבדות משקל לגבי השוויון או אי השוויון במעמדם, לגבי טיב היחסים שביניהם ולגבי המאפיינים הדומים והשונים בתחום האחריות וכיוצא בזה של כל אחד מן המינים. המספר המקראי כדרכו אינו משיב על כך תשובות בהירות וחד משמעיות, וה"פערים" שהוא פוער, אינם ניתנים בכל המקרים למילוי חד משמעי. מאמר מעניין וחשוב, שמתמודד עם חלק מן התמאטיקה בשלושת הפרקים הנדונים של ספר בראשית הוא מאמרה של פרופ' שרה יפת "בצלם אלוהים או בצלע האדם? מעמד האישה במחשבת המקרא לאור סיפורי הבריאה" .  

 

ומה שנוגע למידת נפיצותו של הנושא הכללי מאוד הזה, ניתן לומר במידה רבה של וודאות (גם אם אין בידיי מידע סטטיסטי בנדון), ש"היא והוא" הוא ככל הנראה נושא מרכזי במרבית הרומנים, הסיפורים והשירים, שנוצרו ברחבי העולם כולו מאז ומעולם.

 

וכך הדבר מן הסתם – הן לגבי מידת הנפיצות והן לגבי מידת המורכבות של הנושא הזה –  גם בתחום האמנות הפלסטית.

 

ואני אישית איני יוצא דופן – בשום פנים ואופן – בנדון. אדרבא: "היא והוא" היה והינו במידה רבה  עד עצם היום הזה (גם אם במידה פחותה במקצת…) נושא מרכזי ברבות מעבודותיי.

 

למותר לציין, שהן המורכבות והן הנפיצות הרבה של הנושא מציבים אתגר אמנותי ראוי בהתמדדות עמו…

הנה עבודה נוספת משלי, שתוצג בתערוכה הנדונה:

 

 

היא והוא

 

 

ראו הזמנה לתערוכה בקישור הבא: היא והוא