Monthly Archives: אפריל 2009

שירים ליום הזיכרון

 

יהודה עמיחי / גשם בשדה הקרב

 

יעקב פורת – דיוקן

 

 

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי:

עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים, אֲשֶׁר

מְכַסִּים רָאשֵׁיהֶם בִּשְׂמִיכָה –

וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר

אֵינָם מְכַסִּים עוֹד.

 

 

יעקב פורת – דיוקן

ניתוח שירו של עמיחי והשוואה בינו ובין שיריו הרלוונטיים אף הם ליום הזה של חיים גורי "הנה מוטלות גופותינו" ו"שיר הרֵעוּת" ראו בקישור הבא: שירי מלחמה

צפת – שני אירועי אמנות

צפת – פסח תשס"ט / שני אירועי אמנות    (עד ה 12 במאי 2009) 

 

 

יעקב פורת – שמש 4

 

למטיילים ברחבי הגליל בימי החג – ראו בקישור הבא: 
צפת – שני אירועי אמנות

 

(ואילו לנשארים באזור המרכז – להזכירכם:

"הגדה של יצירה")

 

לכולם – חג שמח!

 

מה בין סיפור "אוקאסן וניקולט" לבין ג'ובאני בוקצ'ו?

ו/או על "סופרים כבני אדם" ועל "עורכים דעתנים"

 

"אוֹקאסֶן וניקוֹלֶט" הוא סיפור צרפתי מימי הביניים, ששם מחברו לא נודע,  "ותאריכו נקבע כמעט בביטחון: המאה השלוש-עשרה אחרי הספירה" – כדברי לאה גולדברג במבוא של תרגומה ל" Aucassin et Nicolette", ואילו ג'ובאני בוקאצ'ו  הוא כידוע איטלקי, יליד טוסקנה, שידוע בעיקר כמחברו של "דקאמרון" ושנולד בשנת 1313, כלומר במאה ה 14 לספירה.

 

על אף העובדות המוצקות הנ"ל, נודע לי ממש לאחרונה, מתוך מייל ששיגר אלי המשורר אלישע פורת, "שבספרה של לאה גולדברג "אמנות הסיפור", שיצא לאור בשנת 1963 (ושקראתיו בזמנו בצמא*), "הוסיף מאן דהוא" – מבלי להיוועץ במחברת או אף מבלי לידע אותה ("בהעדרי" בלשונה של לאה גולדברג) –  את שמו "של המחבר האיטלקי על סיפור שנכתב צרפתית לפחות מאה שנה לפני שנולד בוקאצ'ו" (לאה גולדברג, 25 בנובמבר     1966 –  וראו את המכתב במלואו להלן).

 

ולא שאין קשרים בתחום ה"פואטיקה" בין סיפוריו של בוקאצ'ו ובין "אוקאסן וניקולט" (כפי שהיא מציגה בהרחבה בפרק י' – "מתכונת הסיפור בימי הביניים ועד המאה ה י"ז" –  בספרה הנ"ל "אמנות הסיפור") אלא שמכאן ועד למסקנות ההזויות של העורך האלמוני (שלא מן הנמנע שהסיקן על יסוד אי-הבנתו את האמור בפרק י' הנ"ל) המרחק בלתי ניתן לגישור.

 

 

על "אוֹקאסֶן וניקוֹלֶט" כותבת לאה גולדברג במבוא לתרגומה, כי "הוא הסיפור הראשון בספרות האירופית שנכתב בפרוזה – אם כי הוא שזור שירים מחורזים –  שכל כוונתו היא לא ללמד מוסר השכל ולא להורות חכמה ודעת אלא לספר סיפור על בני אדם, על אהבתם, הרפתקאותיהם ויחסיהם, ויש בו כל הסממנים של סיפור אמנותי כפי  שאנו תופסים היום את המילה הזאת".

 

קראתי את "המעשה באוקאסן וניקולט" – שראה אור בתשכ"ז, 1966, בהוצאת ספרי תרשיש ודביר – לפני שנים רבות, אהבתי אותו מאוד, ושנים לא מעטות לאחר מכן – ב 1987 – קראתי לציור שמן (שנוצר מלכתחילה בלי כל קשר לסיפור…) בשם  Aucassin et Nicolette   (והשם אף רשום בכתב-ידי בחלקו העליון של הציור).

 

יעקב פורת, אוקאסן וניקולט

 

ולא הייתי נזכר בכל אלה לולי המייל הנ"ל שקיבלתי מאלישע פורת, שכותרתו "סופרים כבני אדם" ושדן ב"מכתב נשכח של לאה גולדברג". וכך הוא כותב: 

 

"לפני איזה זמן נתגלגל לידי מכתב נשכח ומעניין של לאה גולדברג. דומני שזהו פרסום ראשון שלו. המכתב תוקתק במכונת כתיבה ולא נכתב בכתב ידה של המשוררת. הוא נשלח אל אפרים בן-דור, שהיה שנים רבות איש הביצוע של הוצאת 'ספרית פועלים'. במכתבה מתלוננת לאה גולדברג על טעות חמורה לדעתה, 'איומה' כלשונה, שנפלה  בספרה 'אמנות הסיפור', שנדפס לראשונה בשנת 1963, ועמד לצאת בתשכ"ז במהדורה נוספת".

 

וזה לשון מכתבה של לאה גולדברג:

 

25 בנובמבר 1966.

 

לכבוד אפרים בן-דור שלום וברכה,

 

קבלתי את מכתבך עם ההודעה על המהדורות החדשות של ספרי, תודה רבה. לפי שבמהדורות הקודמות של "אמנות הסיפור" היתה טעות איומה בעמוד 187, ובשעתו צורף לספר פתק עם תיקון טעות (שמן הסתם אין איש משתמש בו), אבקש עתה לתקן את הדבר בגוף הספר – משמע למחוק את שם המחבר של "אוקאסן וניקולט" או אולי מוטב לכתוב במקום שכתוב שם ג'ובאני בוקאצ'ו: סיפור צרפתי מאת מחבר אלמוני. אין זה הכרחי למחוק שהרי בפרק הספר המוקדם לסיפור זה מוסבר די הצורך שהסיפור הוא צרפתי ושם מחברו לא נודע. אני מציעה להדפיס את השורה הפותחת רק אם זה הכרחי מבחינה טיפוגראפית שלא תהיה חסרה שורה בעמוד. בדרך כלל ראוי היה לעשות כדרך שהיה בכתב היד שלי: שם הסיפור ותו לא, זאת אומרת פשוט למחוק את מה שהוסיף מאן דהוא בהעדרי, שם של המחבר האיטלקי על סיפור שנכתב צרפתית לפחות מאה שנה לפני שנולד בוקאצ'ו.

אני מודה לך ובטוחה שהדבר יעשה כהלכה.

במיטב הברכה,

לאה גולדברג.

 

 

צילום מכתבה של לאה גולדברג

 

 

ואלישע פורת מוסיף:

"מעניין מי היה זה אותו 'מאן דהוא' מעורכי ההוצאה ["בין אם הייתה זו טעות 'איומה', ובין אם היתה זו התערבות חריגה של עורך דעתן"], שהרשה לעצמו מה שהרשה, בלי להתייעץ או אפילו להודיע לגולדברג. אם יש מי […] היודע במי מדובר, עזרתו תתקבל בברכה"

 

ואני מצטרף ללא כל היסוס לבקשתו של אלישע.

 

———–

* גם אם מסתבר במבט לאחור, שלא שמתי לב בזמנו לשגיאה החמורה ב"נספח א" בעמוד 187 – אלא אם כן דילגתי בזמנו על קריאתו של הנספח…

 

 

"הגדה של יצירה"

 

אשמח לפגוש את כולכם בערב הפתיחה, ג' דחוהמ"פ, 12.4.09, ובינתיים חג שמח וכשר.

וראו (ביתר בהירות) בקישור הבא – הגדה של יצירה

 

 

למטיילים ברחבי הגליל בימי החג – ראו בקישור הבא: 
צפת – שני אירועי אמנות