Monthly Archives: ספטמבר 2011

על תערוכתי "סיכום ביניים"

חיתוכי-עץ ולינוליאום 1982 – 1992 (+1997) – בית האמנים בתל אביב  (22.9.2011-22.10.2011)

יעקב פורת, החרדה, 1989

 העבודות שמוצגות בתערוכה זאת מהוות מבחר של חיתוכי-העץ והלינוליאום שלי*, שנוצרו ברובן במהלך 10 השנים שבין 1982 לבין 1992, שבהן עסקתי באינטנסיביות גדולה בהדפס האמנותי במקביל לעבודתי בציור שמן (ובמקביל לעבודה אחרת שבה עסקתי באותן שנים – הוראת ספרות ומקרא בבית ספר תיכון).  ונוצרו במהלכן של 10 שנים אלו הרבה, הרבה יותר עבודות מאלו שמוצגות כאן –  גם אם הכמות שמוצגת אינה "כמות מבוטלת" כלל וכלל.

 לאחר 1992, חדלתי "משום מה" לעסוק במה שמכונה "הדפס אמנותי" (ועסקתי בזמנו גם בתחריט ובמידה מסיימת גם בליטוגרפיה), ועבדתי בעיקר בציור שמן ובטכניקה מעורבת. ב 1997  (לאחר חמש שנות הפסקה) חזרתי – שוב "משום מה" –  לזמן מה לחיתוך הלינוליאום, ונוצרו שתי עבודות בלבד שמוצגות כאן, הפורטרט העצמי ה"צהוב" והעבודה המכונה "פרידה", ואלו אכן שתי העבודות האחרונות שיצרתי בטכניקה זאת.

 הואיל וגם מאז המועד המאוחר של 1997 כבר עברו כ 14 שנים ומאז 1992 (שאז כאמור התרחשה ההפסקה בעבודתי האינטנסיבית בתחום הזה) עברו כבר 19 שנים, יש בהחלט מקום לשאול מצד אחד, מה גרם  לפסק-הזמן הארוך הזה בפעילותי בתחום הזה –  ואני אכן ביקשתי להשיב לעצמי תשובה לשאלה זאת לקראת פתיחתה של התערוכה הזאת (ואשתף אתכם בתשובה הקצרה שהשבתי לעצמי בהמשך), ומצד שני – פסק הזמן הארוך הזה מאפשר לי כיום להתבונן על תהליך היווצרותן של כלל הדפסיי אלה באופן כמעט אובייקטיבי ולנסות להבין את ההתפתחות שחלה בעבודתי בתחום הזה במהלך השנים הנדונות,  אלא שלתיאור מפורט של שינויים שחלו במהלכן של שנים אלו נדרש מצע רחב הרבה יותר מזה שאני מקציב לרשימה זאת, מה עוד שאני מעדיף, שהתפתחות זאת ושינויים אלו ייחשפו על ידי הצופים (ו/או על ידי "מבקרי אמנות").

 חשוב להתחיל בציון העובדה, שגם במהלך כל השנים שבהם עבדתי באופן אינטנסיבי בחיתוך העץ והלינוליאום לא מדובר ברצף מלא ללא הפסקות ביניים – ולמעשה מדובר בארבע תקופות ברורות למדיי, שבין תקופה לחברתה היה "פסק זמן" של שנה או אף יותר – ובסיומן של כל אחת מן התקופות הוצגו העבדות של אותה תקופה בתערוכה.

 ואלה ארבע התקופות וכן קישורים (לינקים) למראות מתוך כל אחת מן התערוכות, שנערכו בסיומן:

 [1] 1982-1983  –   גלריה מאפו, תל אביב

 [2] 1985 – הסימטה מאי 1986

 [3] 1989 –  גלריה עמליה ארבל רשל"צ 89  (+ 1990 – המשכן לאמנות, חולון) 

 [4] 1991-1992 "הצהובים" –  עמליה ארבל דצמבר 1992    (+  1993– "על מצבו של האדם" מבחר + הצהובים – בית הסתדרות המורים בתל אביב)

 שתי העבודות שנוצרו ב 1997 – שהוזכרו לעיל – הם מצד אחד המשך של "הצהובים", ומאידך הן שונות מהן – לא רק בגלל הצבע האדום, שנוסף באחת מהן…

 מה שחשוב עוד: לאחר כל פסק זמן ובכל התחלה חדשה חלו שינויים משמעותיים למדיי באופיים של הדפסיי – ובשום אופן לא מדובר בחזרה סתמית לעשייה הקודמת (ומבקרי התערוכה לא יתקשו להבחין לפחות בחלק ניכר של השינויים).

 ואני נזכר בהקשר זה בראיון שפורסם בעיתון הארץ ב 2007 עם  חיים באר , כשראה אור ספרו "לפני המקום", 9 שנים לאחר צאת ספרו "חבלים".

לשאלת המראיינת (ורד לי) אם"היה לו קשה לכתוב אחרי ההצלחה הגדולה של 'חבלים'?" השיב חיים באר כך:

"כשאתה כותב ספר, אתה בעצם בונה מכונה מורכבת מאוד, אבל חד-פעמית, מכונה שאיתה אתה מתכוון לייצר את הספר ושאחרי שגמרת לכתוב אותו אתה צריך להשמיד אותה. הייתי יכול לרכוב על גב ההצלחה של 'חבלים' ולייצר 'חבלים 2', עוד ספר אוטוביוגרפי שאני עומד במרכזו, אבל בחרתי אחרת, ודרוש זמן פיסי, זמן אמיתי, כדי לייצר 'מכונה חדשה' שבה אתה נותן ביטוי למחשבות שלך, לחרדות שלך ולדברים שמעסיקים אותך".

לא בטוח, שמתאים לי הדימוי "לייצר מכונה חדשה", אבל אני בהחלט מזדהה עם ה"רעיון-הכללי" שבדבריו.

באותה מידה אני מזדהה לפחות עם חלקה השני של אמירתו של פיקסו, שטען כי: "To copy others is necessary, but to copy oneself is pathetic"

 במבט לאחור אני יכול להעיד על עצמי, שנמנעתי בקפדנות מ"העתקה של עצמי" (וגם של אחרים), ואני מניח, שהמכירים את כלל עבודתי יוכלו להעיד על כך.

 ולבסוף: למה לא חזרתי לחיתוכי-העץ והלינוליאום אחרי 1997?

יש בוודאי יותר מסיבה אחת. עם זאת אני מניח, שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא גילוי המחשב על ידי  (שעד 1995 דחיתי כל הצעה להכרות עמו…) ככלי עבודה בשנת 1995.

שתי תערוכות חשובות נוצרו תוך העזרות במחשב כ"כלי עבודה": [א] "רוחות מדבר" – שהוצגה פעמים אחדות בחללים שונים ו [ב] "שיחות עם קפקא", שהוצגה במשך שנים אחדות ברציפות בארץ ובאירופה.

 ולסיום: קראתי לתערוכה "סיכום ביניים", בעיקר משום שאיני מתחייב שלא לחזור לעסוק בטכניקה זו בעתיד…

 *הערה:

לכל מי שהמונח "חיתוך עץ", "חיתוך לינוליאום" ו/או "הדפס אמנותי" אינם מוכרים דיים יוכל למצוא מעט אינפורמציה בקישור הבא – חיתוך עץ ויקיפדיה  ובמקומות אחרים ברשת האינטרנט.

 

 

 

יעקב פורת -חיתוך לינוליאום, 1992

סיכום ביניים

פתיחת תערוכת חיתוכי-עץ וחיתוכי-לינוליאום בבית האמנים בתל אביב ביום חמישי, 22.9.2011:

דבר האוצריםהזמנה