About – אודות

תגובות

  • porat  On 04/04/2010 at 16:33

    יעקב פורת, יליד פולין, חי בישראל מגיל 14. לימודים: מוסיקה ונגינה בכינור בקונסרבטוריון "שולמית" בתל אביב. תואר ראשון בספרות עברית ובמקרא ותואר שני ב"תורת הספרות הכללית" – שניהם באוניברסיטת תל-אביב. לימודי ציור והדפס אמנותי ב"מכון אבני" בתל אביב. לימד במשך שנים ספרות ומקרא בבית ספר תיכון. המוסיקה, הספרות והציור – כל אחד מהם בנפרד וכולם יחד ובהפריה הדדית בלתי נמנעת – הם עיקרי עיסוקו מאז ועד עכשיו. .חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל. עובד בסטודיו שלו ביפו.

    יעקב פורת מתאפיין בחיפושיו אחר צורות הבעה שונות ומגוונות. תערוכותיו לאורך השנים מגלות את הקבוע והמשתנה בעבודותיו, מכל הבחינות האפשריות: הטכניקות, הקומפוזיציות והנושאים. השכלתו הספרותית ניכרת בציוריו, אבל איננה הופכת אותם לאילוסטרציות ליצירות הספרות, אלא לכוח מניע בציור, הגורם להעמקת ההבעה ולמורכבות האמירה הציורית. ציוריו יש להם חיים עצמאיים, והם משתלבים בתוך כלל עבודות הציור שלו מראשיתן עד היום. בציוריו בכלל ובציורי "שיחות עם קפקא" בפרט, מתקיים האיזון הנכון בין "האינסטינקט המצייר" בכוח האינטואיציה והכישרון לבין האינטלקט המודע לעצמו ולפרשנות הספרותית של נושא יצירותיו.

    חיפושיו המתמידים של יעקב פורת קשורים בילדותו רבת-התהפוכות, הקשה והמגוונת, התחקותו אחר זהותו היהודית והישראלית, הפנמתו את מאורעות העבר וההיסטוריה המשפחתית, כמו גם אלה של ההווה והחברה בישראל ומקומו בתוכה. עמידתו בתוך כמה מענפי האומנויות הציור, הספרות, המוסיקה והצילום, מאפשרת לו להרכיב יחד את המיוחד שבכל אחת מהן ולהביאן לידי אחדות של ניגודים (פרופ' נורית גוברין, אוניברסיטת תל אביב).

    http://www.artporat.com

  • porat  On 05/04/2010 at 05:11

    רינה גינוסר: גם למראה נושן יש רגע של הולדת

    (יעקב פורת – עבודות שמן וטכניקה מעורבת על נייר ועל קרטון 2000-2005)

    המובאה שלעיל משירו של אלתרמן, "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" (הטור הפותח את השיר "ירח"), מופיעה באחת מעבודותיו של יעקב פורת משנת 2003, בכתב ידו של פורת, כאחד האלמנטים של העבודה, כשם שטקסטים דומים ואחרים מצויים במרבית הסדרות של יעקב פורת, שנוצרו החל משנת 2000 ואילך. נראה שפורת מנהל מצד אחד בעבודות של שנים אלו רב שיח מגוון עם גיבורי תרבות ויוצרים אחרים (בעיקר סופרים ומשוררים כגון אלתרמן, יהודה עמיחי, פרנץ קפקא, פרננדו פסואה ואחרים) ומצד שני – ואולי בעיקר – עם יצירות פלסטיות שלו עצמו, שנוצרו בדרך כלל שנים רבות לפני כן.

    המילה הכתובה, שמוענק לה כבוד ראוי, משתלבת בקונצרט צבעוני ומרהיב של צורות וכתמים. ואכן תקשורת ותשלובת זו שבין הצבע, הרישום והמילה בעבודותיו של פורת מהווה אינטגרציה, שראוי לתת עליה את הדעת. זהו קונצרט, שבו הצבע הוא לעתים כביכול רק מסגרת ורקע ולעתים קרובות הסולן, שממקד את עין הצופה. יעקב פורת הוא משורר של צבע.

    היצירות של עצמו, שעימן מנהל פורת שיח בחלק מן העבודות, הן על פי רוב "מראות" מיניאטוריים, שנוצרו שנים קודם לכן, שלא הוצגו מעולם בפומבי, והן זוכות כאן ל"הולדת" חדשה – ומגשימות את השורה האלתרמנית שמצוטטת לעיל, כי "גם למראה נושן יש רגע של הולדת".

    המבנה של מרבית העבודות הוא מבנה של מעין חלונות – חלון בודד או חלונות הרבה, המשתעשעים פעמים בגוון צהוב יפהפה ובגוונים אחרים – בתוכם וביניהם מצוי קרנבל של דמויות בצבע וברישום (פעמים רישום מדויק על גבול הריאליסטי ופעמים מרומז וקליל). הדמויות – חלקן כמו ריאליסטיות וחלקן דמיוניות לחלוטין: אנשים, בעלי חיים, פאונים, מפלצות, שדים, בעלי כנף, מסיכות, צורות גיאומטריות ויצורים קסומים אחרים. פעמים פה ושם בין כל אלה מצויה דמות דומיננטית, שמסיבה אליה את מלוא תשומת הלב, כגון פניה של נערה שחורת שיער ומעורטלת חזה או ראשו של פאון.

    ה"חלונות" ממלאים פונקציה מארגנת, מקשרת, מעמתת ומאחדת כאחד. הם מעניקים לצופה מסגרת, שמאפשרת לו להתמקד במכלול ו"בקפקאיות" החומקת, המעוררת תהיה, גירוי וסקרנות. והם אבני הלגו, שבונות כל הזמן ארמונות חדשים.

    כל אלה – וכן תוכנם של חלק מן הטקסטים וגם ההקשר שהם מובאים בו – יוצרים פעמים אפקט של נונסנס, של הומור ושל שנינות, שגורמים לעימות מפרה עם כותרתן של חלק מן העבודות, כגון "מצבו של האדם 2003".

    היצירות בכללן נושאות אופי של ספיראלה. על פניו – סגנון החוזר על עצמו, אך למעשה בהגיעו לצומת מוכרת הוא עולה קומה. ואז שוב בווריאציה חדשה, מפתיעה ובקריצת עיין – בעזרת מילון מוכר שאליו מתווספות כל הזמן אבני בנין וצירופים חדשים – חלון נוסף נפתח; פתרון אחר וחדש עולה. בעזרת אותם צעדים בסיסיים המקצב משתנה כל הזמן, רץ, הולך ומדלג ויוצר רב-שיח נפלא, המשאיר טעם של עוד.

    http://www.artporat.com/Works2000-03/Works2003.htm

%d בלוגרים אהבו את זה: